במילים אחרות :היחס שלנו לעבר ,לשורשים, למשפחה, לאסונות האישיות והקולקטיביות. אשת לוט מוכרת במקורות בעיקר בגלל שהביטה לאחור ,והייתה היצור החי היחיד שראה במו עיניו את השמדתה של סדום ועמורה, ערי הפשע בתודעת כולם ,אך בשבילה עיר הולדתה שבה נולדה וגדלה…אז היא כפאה במקום מרוב כאב, דמעותיה כיסו אותה בשכבה של מלח ,שהתקשתה עד והגוף שלה מת מבפנים. אבל מבחוץ היא נשארה שלמה לנצח ,פסל של מלח…היש בדידות גדולה מזאת?






