דמותו של חמור מופשט נפרשת כנגד רקע כהה, ומורכבת מצבעים נועזים, מרקמים צפופים ודוגמאות רשת מרתקות. המראה הססגוני – אדום, כחול, ירוק, כתום ולבן – בונה חיה שמתקיימת בין דמיון למציאות. המרקם הקלוע מזכיר אריגים מסורתיים, בעוד הקווים הלא שגרתיים מוסיפים נופך עכשווי ומעורר מחשבה. החמור כאן אינו רק בעל חיים – אלא ייצוג של תום, עקשנות ואולי געגוע לעולם יותר פשוט ויצירתי. יש בציור תחושת תנועה פנימית, כאילו כל חוט וחלק בו נמשך לכיוון אחר, מסמל את מורכבות הקיום.






